יוגה – מבט מעמיק על מדע היוגה: מעבר למתיחות הפיזיות של הגוף

למילה יוגה יש כמה פירושים מילוליים:

1. יוגה פירושה “לאחד” או “לקבץ” את כל ההיביטים של עצמנו שמעולם לא היו ממש מחולקים מלכתחילה.
2. פירוש נוסף של המילה “יוגה” היא “להוסיף עול” או לעסוק בעצמנו בתוכנית אימון עצמי.

יוגה פירושה עבודה עם כל אחת מהרמות או ההיבטים של ההוויה שלנו בנפרד, ואז לאחד את כל אלה למכלול המקורי שלהם, או יוגה.

מה מקור המילה יוגה?

יוגה היא מילה שמקורה בסנסקריט (הודית עתיקה). מקור המילה יוגה בסנסקריט נובע מהשורש “YUJ” ומתייחסת גם לתהליכים או לתרגולים המכונים יוגה וגם למטרה עצמה, שנקראת גם יוגה.

כאשר מסתכלים על המילה יוגה כמטרה כללית, המילה יוגה היא למעשה מחזיקה באותה המשמעות שהמילה “סמאדהי”, המימוש העמוק והטרנסצנדנטי של האמת או המציאות הגבוהה ביותר –  ראיה של האמת האחת: הראיה הטבעית של האחידות בעצמך ובמציאות כולה. כלומר- אתה הוא המציאות מסביב, ולהיפך – הכל מסביב זה אתה.

סוגים של יוגה

ישנן ארבע אסכולות מסורתיות ליוגה. כל אסכולה כזאת מייצגת דרך שבנאדם יכול לבחור וללכת בה, על מנת להגיע אל אותה האחידות שמבטאת המילה יוגה.

1. ג’נאנה יוגה
   ג’נאנה יוגה היא הדרך של ידע, חוכמה, התבוננות פנימית ואינטרוספקציה. הגישה הזאת כוללת חקירה מעמיקה של הטבע הווייתנו על ידי בדיקה שיטתית של כל החלטה ומחשבה בחיים, והשארת הזהות שלנו כמו שאנחנו מכירים אותה בדויה ובצד.
2. בהאקטי יוגה
   בהקטי יוגה היא הדרך של התמסרות, רגש, אהבה, חמלה ושירות לעצמנו ולאחרים. כל הפעולות נעשות בהקשר של זכירת השכינה – זכירה שאנחנו בעצמו אלוקים בהתגלמותו, וכל כל אדם וכל יצור חי, צומח או דומם.
3. קארמה יוגה
   קארמה יוגה היא הדרך של פעולה, שירות לזולת, תשומת לב וזכירת רמות ההוויה השונות שלנו תוך הגשמת הפעולות או הקארמה שלנו בעולם
4. וראג’ה יוגה
   ראג’ה יוגה היא שיטה מקיפה המדגישה מדיטציה, תוך שהיא מקיפה את כל היוגה. גישה זו עוסקת ישירות בהתעלות על המחשבות  שלנו.

כמה מחשבות על יוגה ומודעות

אדם המתאמן על בסיס קבוע ויום יומי במתיחות של הגוף, נשימות פראניאמה שונות, מדיטציות שונות. בשעות קבועות, ובלי לוותר.

בנאדם כזה, בהנחה שהתאמן בצורה המכוונת אותו למקום הנכון.

יגיע בשלב מסוים, למין עומק פנימי כזה, שבתוכו ישמע את המחשבות שלו חזק יותר.

ישמע כל מחשבה שתעבור לו בראש בעוצמה רבה

ויקבל החלטה אוטומטית – מהיא מחשבה יעילה ומועילה, ומהיא מחשבה בזבזנית שלא מוסיפה.

לעומת זאת:
אדם אחר, שחווה באופן פתאומי איזושהי טראומה. אובדן של קרוב למשל.

אדם כזה יכול להיגע בדיוק לאותה הסיטואציה המנטאלית, לאותם רמות מודעות ועומק, שאתם הגעתם אחרי שנים של אימוני יוגה ומדיטציה…

מדוע זה כך?

לפעמים, טראומה עמוקה, גורמת לבנאדם להרהר על מהות הקיום שלנו.

ועל כל מה שמתלווה למחשבות, צרכים והיקשרויות שלנו

מחשבות אלו הן בעצם אינטרוספקציה – הסתכלות פנימה.

הסיטואציה הטראומטית יכולה להוות טריגר לבנאדם, לצאת מההרגלים האוטומטיים שלו, ולהפנות את כל האנרגיה והקשב שלו, פנימה, לתוך עצמו.

להתבונן עמוק אל תוך עצמו, מעבר למחשבות הקולניות.

אל תוך התת מודע, והשקט הנלווה לכך.

אז למה בעצם להתאמן ביוגה, אם הכל נמצא בתוכנו גם ככה

יש לנו הרגלים. ההרגל הגדול ביותר הוא הנטייה שלנו להפנות את החושים שלנו החוצה, כלפי העולם החיצון. הראיה, שמיעה, מישוש, נשימה, הכל מופנה החוצה.

אפילו הנשימה שלנו מופנית החוצה, מושפעת מהיום יום שלנו, מסיטואציה כזאת או אחרת,  הנשימה משתנה בהתאם לסיטואציה.

אז מה עושים אם רוצים לקצר את הדרך ולהגיע לאותה הנקודה של המודעות החזקה. כלומר, המודעות הכוללת של כלל התהליכים המודעים, לא מודעים, תהליכים חיצוניים בעולם החיצון ותהליכים פנימיים בעולם הפנימי.

איך אפשר להגיע לאותה נקודה של ראיית העולם כגשטאלט – כשלם שאנחנו חלק בלתי נפרד ממנו?

התשובה היא פשוטה:
מודעות היא חלק מאיתנו והיא כבר פה. אם אתם מחליטים להיות מודעים, מודעים להכל, אתם תהיו מודעים להכל מיד.

הנה תרגול יוגה קטן:
תסתכלו רגע על המחשבה שלכם. מה אתם רואים שם? התשובה היא כלום, שקט. ולמה זה? הרי המחשבה רצה כל הזמן, אתה מנסה להסתכל על המחשבה והיא שוקטת.

בדיוק כמו שבנאדם שרגיל לנהוג על רכב אוטומטי המון שנים, יעבור לנהיגה ברכב ידני. שהגז וברקס שלו נמצאים במקום שונה אפילו.

במצב כזה הוא יהיה הרבה יותר מודע לכל מה שעושה תוך כדי נהיגה. האנרגיה שלו מופנית לשם. תשומת הלב. והאנרגיה הזאת מאירה חזק, באור בוהק, המסנוור ומוריד את כל התהליכים האוטומטיים שלנו, עכשיו האור שם, ולשם הוא מכוון, כל תהליך אוטומטי עובר בדיקה תחת האור הבוהק הזה. 

פשוט, תפנו את האנרגיה שלכם, את תשומת הלב, את האור! שלכם פנימה. ולאט לאט תפתחו את זה גם החוצה, וגם פנימה. תנו לאנרגיה שלכם להאיר פנימה והחוצה.

אבל זה דורש המון אנרגיה, להיות כל הזמן מודע לאן האנרגיה שלך מופנית, בשביל זה יש תהליכים אוטומטיים – חסכון באנרגיה.

נכון!

פה נכנס ההרגל, כוח הרצון, והאימון. להפוך תהליך חדש שאתה מנסה לסגל לעצמך, למשהו נוח וקליל.

וזה המהות של אותם תרגולי יוגה, פיזיים, מתיחות של הגוף, תרגולי נשימות ועוד. כל אלו הם הרגלים, שעוזרים להפנות את המודעות – פנימה, לתוך עצמכם, ומשם, לתוך שקט עמוק ורגוע. שמחה והבנה של הקיים.

כמה מילים על המחסום הגדול בדרך ליוגה אמיתית – המחשבה שלנו

המחשבה שלנו בנויה בצורה מסוימת, יש לה רכיבים שונים, והרכיבים הללו נמצאים בתנועה מתמדת.

המודעות לחלקים של מבנה המחשבה, ולתזוזה של אותם חלקים, משנה לבנאדם את החיים מקצה לקצה.

כל המבנה הקוגנטיבי של המודע והתת מודע כולו כמו גלגל / הגה גדול, שבמרכזו יש ציר. הציר הוא קבוע, והגלגל מסתובב.כל המבנה הקוגנטיבי של המודע והתת מודע כולו כמו גלגל / הגה גדול, שבמרכזו יש ציר. הציר הוא קבוע, והגלגל מסתובב.

במרכז התמונה למעלה, תמצאו את מרכז המודעות שלנו.

אפשר לקרוא לזה – נשמה, או איך שתרצו.

אבל זה המרכז שלא זז, קבוע ויציב.

וממנו נובעת האנרגיה להפעלה של כל הגלגל הזה שנקרא מחשבה.

מבנים דינאמיים של המחשבה:

• אהמקרה (Ahamkra) – האגו שלנו, תחושת ה”אני”
• מנאס (Manas) – החלק הסנסורי שלנו, מקבל מידע מבחוץ ומעבד אותו פנימה. ולהיפך.
• צ’יטה (Chitta) – מחסן ההתרשמויות שלנו מהעולם. שם שמורות תמונות מהעבר שלנו, ומהעבר הרחוק יותר (קראו קצת על ארכיטיפים לתפיסתו של קארל יונג)
• בודהי (Buddhi) – החלק במחשבה המקבל החלטה, שופט לחיובי ושלילי ומבדיל בין האופציות השונות

הבודהי שלנו צריך להיות מכוייל לצ’יטה, שיהיה מכויל ומחובר לאגו שלנו, שמחובר באופן ישיר לסיטואציה הסביבתית – מנאס. 

אז מה זה יוגה? שמחה של תינוק, במודעות גבוהה מאוד

יוגה היא ההבנה של הכל כמכלול. כולנו חלק מאותו שלם, וגם זה לא ממש משפט נכון – כי אנחנו השלם, בלי החלק.

תרגולי יוגה, מתיחות, נשימות, אמבטיות קרח, ריטריטים, כל מה שקשור ל”הבנה” עצמית, הכל מכוון לאותה המטרה – חיבור למרכז הנפשי שלנו, אותו המרכז היציב הנמצא בבסיס שלנו.

חשוב להבין למה אתם עושים את מה שאתם עושים. "אני מחפש שקט" אז הלכתי לריטריט. זה דוגמא להבנה לא עמוקה של הסיבות, למה אתם מבצעים פעולות. מה המטרה האמיתית לפעולות שלנו, למה הצורך בשקט?

החיבור הזה נמצא שם, פשוט תסתכלו על תינוקות:

תינוק מחובר למרכז הנפשי שלו. הוא לא מפרש את העולם כמו שאנחנו מפרשים, הוא רק שומע צלילים, רואה צורות, אבל הוא לא מפרש אותם. הנשימה שלו היא סרעפתית לגמרי, והוא טהור ונקי פיזית מחומציות וזיהום. הוא לא תלוי במונחים מגבילים כמו “זמן” “הצלחה” ו”כשלון”. תינוק גם לא מחלק את העולם לסגמנטים כמו שאנחנו עושים – העץ הוא חלק מהאדמה, הוא לא מכיר את המונח עץ, או אדמה, הוא רואה הכל כחלק מסביבה אחת שלמה. 

חיים של יוגה הם חיים של תינוק. מדיטציה עמוקה תגיע לכם כאשר אתם מתנהגים כמו תינוק, לא מפרשים את הקולות, הצלילים והצורות שאתם רואים, לא מחלקים את העולם לטוב ורע, לעץ, אדמה וטרקטור. פשוט רואים את הכל כאחד, כערבוב אדיר אחד של צלילים, תמונות, מחשבות ותחושות. 

תינוק תלוי באמא שלו, ומחפש אותה באופן טבעי. 

תנסו להתאמן על זה במדיטציה הבאה שלכם, פשוט לשמוע את כל הצלילים, את כל הקולות וכל מה שאתם רואים ומרגישים, להקשיב להכל. ואז, לאבד את המשמעות של הכל במכה אחת, ולנסות לראות את העולם ואת עצמך, בתוך הבליל הזה, ללא פרשנויות, תוך כדי נשימה סרעפתית בריאה.

ותאמינו כי יש כוח כלשהו בעולם הזה שדואג לכם, שעוזר לכם כשאתם צריכים עזרה. כמו אמא.

האמא הזאת נמצאת בתוככם, אין מה להתחנן כמו קבצן “תן לי כסף, אלוקים תן לי בית ורכב”.

מה שצריך לעשות זה לבקש מעצמך, שאתה הוא האלוקים, אתה הוא העולם, לבקש מעצמך את הכוח להתמיד, את הכוח להיות חיובי, את הכוח לדעת מה הדבר הנכון, ולבצע את מה שנכון לך, למשפחה שלך, לסביבה שלך, מדינה וכן הלאה.

את הכוח לשמור על הראיה של התינוק. את הכוח להעמיק את המדיטציה שלכם. את הכוח לעמוד מול האתגרים שהחיים מציבים לנו. 

בכל אחד ואחת מאיתנו יש עוצמה אדירה, ולעוצמה הזאת כדאי להתפלל בתחילת כל יוגה/מדיטציה/תרגול/ או כל סיטוצאיה הנתפסת לכם חשובה בחיים.