טיפול בכאבים כרוניים על ידי הורדת החומציות בגוף

ישנם המון סוגים של כאב והרבה גישות טיפוליות לכאב. אני מאמין כי ניתן לטפל בהרבה סוגים של כאב דרך נשימות ודרך החשיפה לקור באמבטיית קרח.

חיים עם כאבים כרוניים הם חיים קשים מאוד. מהבוקר עד הערב הגוף שלך בהתמודדות של לחץ, סטרס. גם כשאין כאבים הגוף מתכונן לכאב כי הוא יודע שיגיע.

יש פה מעגלים שאפשר לשבור. ההתנהלות שלך כבנאדם ביום יום משפיעה מאוד על הכאב שאתה חש. על ידי שליטה עצמית מנטאלית, וחשיפה פיזית לקור (לא יותר מ2 דקות, כמה פעמים בשבוע…) אפשר להגיע לשליטה מוגברת ברבדים שונים של הכאב- בחלק הראשון – הכאב החד, בחלק השני – ההמשכיות של הכאב, ובחלק השלישי- הפחד מפני הכאב הבא שיגיע.

סוגי הכאב הקיימים

1. כאב ממקור עצבי, הנקרא גם כאב נוירופטי:
   כאב זה מתרחש כאשר מצב בריאותי משפיע על העצבים המעבירים תחושה למוח. זהו סוג מסוים של כאב שמרגיש שונה מסוגים אחרים של כאב.
2. כאב פוסט-הרפטי:
   כאב זה יכול לקרות לאחר שהיה לך שלבקת חוגרת (וריצלה זוסטר (VZV)) ומשפיע על אותו אזור כמו פריחת השלבקת חוגרת
3. כאבי נויראלגיה טריגמינלית:
   כאבים הגורמים לכאב בלסת או בלחי
4. כאב ראש אחורי:
   כאב זה הוא מורגש בבסיס הגולגולת ויכול להתפשט לחלק האחורי של הראש. לרוב נגרם מתוך מתח וסטרס, תהליכים סביבתיים כמו גזלייטינג
5. כאב פונדאלי (Pudendal):
   כאב לאורך אזורי העיצובב של העצב הפונדאלי. מדובר על כאבים בין הרגליים, רצפת האגן, פרינאום, אזור פי הטבעת, דגדגן ופות ואזור האוכף (בין הרגליים, באזור הערמונית).

המשותף לסוגים השונים של הכאבים הוא שהם מפריעים לתפקוד היום-יומי שלנו, עד כדי עצירה מוחלטת. הרבה פעמים הדבר הראשון שצריך לעשות זה להבין את המקור לכאב. אני לא מתכוון למקור הפיזי של הכאב, את זה הרבה פעמים הרופא יודע לאבחן. הכוונה היא למקור הפסיכולוגי/קוגנטיבי של הכאב. חשוב לציין שכמובן: לא תמיד יש מקור כזה, ובהמון מקרים הכאב הוא פשוט מכאני פיזי.

כאב כרוני

כאב כרוני (מתמשך) הוא כאב שנמשך יותר מ-12 שבועות, וזאת למרות שהיו כבר נסיונות טיפול תרופתי או טיפולי אחר.

רוב האנשים חוזרים לשגרה לאחר כאב בעקבות פציעה או ניתוח. אבל לפעמים הכאב נמשך זמן רב יותר או מגיע ללא כל היסטוריה של פציעה או ניתוח. במילים אחרות: כאב כרוני, הוא כאב ארוך יותר וממושך יותר.

כאב כרוני משפיע מאוד על היום יום שלנו – תחושת הכאב מפעילה חלקים במוח שלנו המגיבים ללחץ, מפעילה את מערכת העצבים הסימפתטית שלנו, מכניסה את הגוף שלנו לכוננות גבוהה. כשהכאב חולף, המצב נרגע, הגוף חוזר למצב מנוחה, וחוזר חלילה שוב ושוב ושוב…

עם כאב כרוני, כאב שנמשך מעבר לזמן הריפוי הצפוי (בדרך כלל 3 חודשים), האות הזה לא נכבה וגם אם הכאב מפסיק לפרקי זמן מסוימים, עדיין מערכת העצבים שלך נשארת בכוננות גבוהה מכיוון שהמוח מנסה לעבד כל אות כאב שהוא מקבל. זה בסופו של דבר שוחק גם את הגוף וגם את הנפש, משבש את השינה, גורם לך להרגיש מותש ומוריד את מצב הרוח שלך.

כאב כרוני ותחושת חוסר אונים

הרבה פעמים כאב כרוני הוא טריגר הגורם גם לדיכאון. למרבה הצער, זה הופך למעגל קסמים. אתה מרגיש כאב, מה שמוביל לתחושות של דיכאון, מה שמגביר את תחושות הכאב שלך וכן הלאה.

אחד המפתחות לשבירת מעגל זה הוא למצוא דרכים להתמודד עם הכאב (והלחץ הנלווה) על מנת ליצור מרחב להתמודדות עם הרגשות השליליים שמלוים את הכאב הזה, כאשר שברת חלק מסוים במעגל קסמים – אתה יכול פתאום לשבור את כל המעגל ופשוט לשלוט יותר בכאב. אני מאמין גדול בחשיפה לקרח, בתרגולי נשימות, פרניאמה ואפילו תהלכים קצרים כמו שימוש בתוספים חיצוניים, קמבו ועוד.

הכאב שלך והנשימה

כאב וניהול כאב הם נושאים חשובים מאוד, במיוחד כשאתה מתחיל להכניס למשוואה את המוח, התפיסה, הרגש, וההתניה.

אני רוצה להתמקד לרגע בהבטים הפיזיים. אני אכנס קצת לעומק, אז תשארו איתי:)

סביבות חומציות מאוד זוהו כגורמים פוטנציאליים לבעיות דלקתיות ומחלות אוטואימוניות. סביבות אלו גם מגבירות את רגישות הכאב שלנו שכן ה-pH הנמוך מגרה את שורשי העצבים, ה “Nociceptors”, שחשים כאב.

בתוך עצבים אלו נמצאים חלבונים הנקראים תעלות יון חשי חומצה ( Acid Sensing Ion Channels- ASIC), אשר ממלאים תפקיד חשוב ב-Nociception. כפי שהשם מרמז, הם גם רגישים לחומצה.

ASICs הם יחידות מונומריות (בודדות), אך בסביבת pH הנכונה (סביבת pH נמוכה, כלומר, חומצית) הם יוצרים יחידה טרימרית (קבוצה של 3). בצורה זו הם עוזרים להקל על המוליכות החשמלית לתקשורת עצבית. 

בסביבה חומצית יותר אותות כאב מועברים בצורה יעילה יותר ובסביבה בסיסית יותר אותות הכאב עוברים בפחות יעילות!

כלומר: הורדת החומציות (או: העלאת הבסיסיות) בגופנו, יכולה לעזור בהורדת הכאב המורגש.

וכאן נכנסת ההשפעה של הנשימה שלנו: 

רשימת הגזים הנפלטים בנשימה, כאשר אנחנו מוציאים אוויר (נשיפה)

הנה רשימת הגזים שאדם מוציא בעת נשיפה:

1. חנקן (N₂): המרכיב הגדול ביותר באוויר הננשף, זהה לריכוזו באוויר שנשאף.
2. חמצן (O₂): כמות החמצן שננשפת פחותה מזו שנשאפת מכיוון שחלק ממנו משמש את הגוף לתהליכים מטבוליים.
3. פחמן דו-חמצני (CO₂): ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר הננשף גבוה יותר מאשר באוויר שנשאף, כתוצאה מפעילות מטבולית של הגוף.
4. אדי מים (H₂O): האוויר שננשף מועשר באדי מים מהגוף; לכן אדי מים הם חלק נכבד מהאוויר שננשף.
5. ארגון: כמות קטנה של גז זה, שאינו מגיב, נמצאת באוויר הננשף, משקפת את נוכחותו באטמוספירה.
6. גזים עקביים אחרים: כוללים אמוניה, מימן, מתאן ותרכובות אורגניות מתנדנדות, שיכולות לשקף את התזונה, המטבוליזם ומצב הבריאות של האדם.

הפחמן דו חמצני – מה שאנחנו נושפים החוצה בכל הוצאת אויר, הוא חומצי (pH נמוך), כך שכאשר רמות ה-CO2 עולות, ה-pH יורד וכאשר רמות ה-CO2 יורדות, ה-pH עולה. הנשימה בעצם מהווה מפתח לשליטה ברמות החומציות בגוף, וזה בתורו – משפיע על אופן העברת אותות הכאב במערכת העצבים שלנו. 

שליטה בחומציות הגוף=שליטה במערכת עצבים=שליטה בתחושת הכאב!

אם נלמד לנשום באופן המוריד את רמות הפחמן דו חמצני שלנו, אנו בעצם מורידים את רמות החומציות של הגוף וכפועל יוצא- אנו נוריד גם את תחושת הכאב, כי אנחנו פוגמים באופן שבו הכאב עובר במערכת העצבים על ידי הפיכת הגוף לבסיסי יותר. חשוב לציין שגם אנשים עם גודש באף, אף סתום כרוני שלא “נפתח” בקלות, יכולים להינות מהיתרונות של תרגולי נשימה יום יומיים.

שימוש בנשימות ליצירת סביבה בסיסית בגוף

על מנת להגיע לסביבה בסיסית בגוף, וכך, להוריד את עוצמת אותות הכאב שעוברים במערכת שלנו, אנחנו יכולים להשתמש בתרגולי נשימה. כאשר אנחנו נושמים נשימות עמוקות, אנו נכנסים למצב של: סופר-ונטילציה (Superventilation) ואנחנו בעצם מורידים את ריכוז ה-CO2 בדם, ויוצרים מצב של אלקלוזיס נשימתי (מלשון בסיסי), מה שעוזר להעלות את סף הכאב שלנו.

היתרון הגדול של תרגולי נשימות להורדת החומציות בדם – ובכך, להוריד את רמות הכאב הכרוני, הוא שאפשר להשתמש בזה באופן שוטף, קבוע, יום יומי – ובכל מקום. מאוד מומלץ להציץ בקורס הנשימות שלי, שם נתעמק באופן מאוד אקטיבי, בעולם הנשימות, תוך כדי תרגולים, מידע והסברים, ביחד עם תמיכה בתהליך.