סטורציה (ריווי חמצן בדם) – תקינה ונמוכה, בילדים, תינוקות, מבוגרים וחולי סכרת, בשינה ומדדים (88, 80 / 93)

סטורציה או “ריווי חמצן בדם” הוא אינדיקטור חשוב לבריאותו ולרווחתו של האדם. סטורציה מודדת את כמות החמצן הקיימת בדם, אשר יכולה להשפיע על תפקודם של איברים חיוניים. סטורציה של 100% פירושה שכל ההמוגלובין בדם היה רווי בחמצן.

רמת הסטורציה נמדדת בדרך כלל עם “אוקסימטר דופק” או – מד סטורציה. סטורציה תקינה נעה בדרך כלל בין 95% ל-100%.

חוסר ברמות סטורציה נאותות של חמצן עלול להוביל להשלכות בריאותיות חמורות, כולל:

• קשיי נשימה
• כאבים בחזה
• בעיות לב
• סחרחורת ועייפות

רמות סטורציה נמוכות מאוד יכולות אפילו לגרום למוות. לכן, ניטור מדויק של רמות ריווי החמצן והסטורציה, חיוני לשמירה על בריאות תקינה.

רוצים לשפר את הסטורציה שלכם באופן טבעי?

למדו לעבוד עם הנשימה שלכם – קורס תרגולי נשימות היחידי מסוגו!
תרגלול נשימה יום-יומי יכול לעזור בשיפור הסטורציה

מה מוריד לנו את רמות החמצן בדם?

הגורם מספר אחת לרמות נמוכות של חמצן בדם הוא עישון.

העישון פוגע בצורה ישירה בנאדיות, הבועות הקטנות הנמצאות בריאות שלנו, וזה פוגע ביכולת של הריאות להחזיק חמצן. כך, רמות החמצן בדם יורדות, הסטורציה יורדת, והבנאדם חווה את החיים עייף וחסר אנרגיה. אז אל תעשנו, או לפחות – תפחיתו את העישון. 

25 סיבות לסטורציה נמוכה

ריווי חמצן נמוך, או היפוקסמיה, מתייחס לרמה נמוכה מהרגיל של חמצן בזרם הדם- כלומר, סטורציה נמוכה. ישנן סיבות אפשריות רבות למצב זה, הנה 25 סיבות אפשריות (אם כי חלקן נובעות ממצבים אקוטיים יותר):

1. מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD):
   קבוצה של מחלות ריאה החוסמות את זרימת האוויר ומקשות על הנשימה.
2. אסטמה:
   דלקת כרונית של דרכי הנשימה עלולה להוביל לפרקים של ירידה בזרימת האוויר ורוויון החמצן.
3. דלקת ריאות:
   דלקת של שקי האוויר באחת הריאות או בשתיהן, שעלולה להתמלא בנוזל.
4. תסחיף ריאתי:
   קריש דם באחד מעורקי הריאה שבריאות.
5. בצקת ריאות:
   הצטברות נוזלים בשקיות האוויר ובסימפונות, הנגרמת בדרך כלל מאי ספיקת לב.
6. ברונכיטיס כרונית:
   דלקת של רירית הסימפונות.
7. אמפיזמה:
   מצב בו שקי האוויר של הריאות נפגעים ומוגדלים.
8. מחלת ריאות אינטרסטיציאלית:
   קבוצה של הפרעות הגורמות להצטלקות מתקדמת של רקמת הריאה.
9. פיברוזיס ריאתי:
   צלקות בכל הריאות.
10. ברונכיאקטזיס:
    הגדלה מתמדת של חלקים מדרכי הנשימה של הריאות.
11. תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS):
    מצב ריאות חמור הגורם לחמצן נמוך.
12. אנמיה:
    מחסור בתאי דם אדומים, המובילים חמצן.
13. מומי לב מולדים:
    מומים מולדים המשפיעים על תפקוד הלב ומחזור הדם התקינים.
14. מחלת לב ציאנוטית:
    מחלת לב מולדת המובילה לירידה בחמצן בדם.
15. דום נשימה חסימתי בשינה:
    הפסקות נשימה קצרות ונשנות במהלך השינה.
16. גבהים גבוהים:
    ירידה בחמצן בסביבה יכולה להוביל לרוויה נמוכה יותר של חמצן בדם.
17. הרעלת פחמן חד חמצני:
    גז זה נקשר להמוגלובין בצורה יעילה יותר מחמצן, ומונע אספקת חמצן נאותה לרקמות.
18. תרופות:
    כמה תרופות וחומרים נרקוטיים יכולים לדכא את מערכת הנשימה.
19. היפוונטילציה:
    נשימה מופחתת מכל סיבה שהיא.
20. הפרעות נוירומוסקולריות:
    מצבים כמו טרשת צדדית אמיוטרופית (ALS) או תסמונת Guillain-Barré יכולים להשפיע על שרירי הנשימה.
21. תפזורת פלאורלית:
    הצטברות נוזלים בין שכבות הרקמה המצפות את הריאות וחלל החזה.
22. Pneumothorax:
    ריאה ממוטטת.
23. סרטן ריאות:
    גידולים יכולים לחסום את דרכי הנשימה ולהשפיע על תפקוד הריאות.
24. מתמוגלובינמיה:
    מצב שבו המוגלובין אינו יכול לשחרר חמצן ביעילות לרקמות הגוף.
25. אי התאמה של אוורור-זלוף (V/Q):
    מצב זהמתרחש כאשר חלקים מהריאה מקבלים חמצן ללא זרימת דם או להיפך.

שיפור הסטורציה – איך להעלות חמצון הדם?

תרגולי נשימה ועבודת נשימה יומית, יכולים להגביר את רמות הסטורציה בדם, את אחוז החמצן בדם. הנה כמה נקודות חשובות בהקשר הזה:

1. ספיגת חמצן מוגברת: נשימה עמוקה ומבוקרת במהלך תרגול נשימה תעזור לריאות לקלוט יותר חמצן, מה שיוביל לעלייה ברמות ריווי החמצן בדם.
2. זרימת דם משופרת: תרגול עבודת נשימה, פרניאמה משפרות את זרימת הדם, ומבטיחות שדם עשיר בחמצן מופץ ביעילות בכל הגוף.
3. תפקוד ריאות משופר: תרגילי נשימה קבועים ישפרו את קיבולת ותפקוד הריאות. מערכת נשימה יעילה יותר יכולה להקל על ספיגת חמצן טובה יותר וסילוק עודפי שריפה
4. הסרת פחמן דו חמצני: תרגול נשימה יעזור בהסרה יעילה של פחמן דו חמצני, החיוני לשמירה על איזון החמצן והפחמן הדו חמצני בדם. איזון נכון הכרחי לרוויה מיטבית של חמצן.
5. היפרונטילציה מופחתת: לימודי נשימה מלמדות לעתים קרובות טכניקות לשלוט ולהפחית היפרונטילציה. היפרונטילציה יכולה להוריד מאוד את רמות הפחמן הדו חמצני, מה שיכול, בתורו, להפחית את אספקת החמצן לרקמות. ללמוד לנשום יותר רגוע ועמוק יעזור לנטרל את הסיטואציה הזאת
6. אפקט בוהר: תרגולי נשימות יכולות להשפיע על אפקט בוהר, תופעה פיזיולוגית שבה הזיקה של המוגלובין לחמצן קשורה ביחס הפוך לחומציות ולריכוז הפחמן הדו חמצני. על ידי שליטה בנשימה, ניתן לייעל את התנאים להמוגלובין לשחרור חמצן היכן שהוא נחוץ ביותר.
7. הפעלה פאראסימפתטית: תרגילי נשימה מפעילים את מערכת העצבים הפאראסימפתטית, שאחראית על מצב ה”מנוחה ועיכול”. זה יכול להוביל להרחבת כלי הדם, או להרחבת כלי הדם

איך אני יכול להעלות את רמת החמצן בדם שלי? טיפים לשיפור הסטורציה

מעבר לתרגולי נשימות קבועים, ישנן מספר דרכים להגביר את רמת הסטורציה בדם שלך.

• נשימות עמוקות ונשיפות איטיות יכולות לעזור להכניס יותר חמצן לריאות, בעוד שפעילות גופנית יכולה להאיץ את הנשימה ולהעניק לך דחיפה של אנרגיה.
• תרגולי נשימה יום-יומיים – ישפרו את רמות הסטורציה בדם, ואפילו יגדילו את נפח הריאות שלכם. קורס נשימות שפיתחתי יכול לעזור לכם בדיוק בנושא הזה!
• שתייה מרובה של נוזלים גם עוזרת לשמור על דרכי הנשימה נקיות ויכולה להעלות את רמות החמצן.
• בנוסף, הימנעות ממזהמי אוויר וגמילה לגמרי מעישון יכולה לעזור להבטיח סטורציה נאותה של חמצן בגוף.

10 עובדות מעניינות על סטורציה

1. ריווי חמצן או – סטורציה, (SpO2) הוא מדד לכמות ההמוגלובין נושא החמצן בדם ביחס לכמות ההמוגלובין הכוללת בדם.
2. סטורציה נמדדת בדרך כלל באמצעות אוקסימטר דופק, שהוא מכשיר לא פולשני שמתחבר לאצבע או לתנוך האוזן ומשתמש באור כדי למדוד את כמות החמצן בדם.
3. רמות ריווי חמצן תקינות נעות בין 95-100%. רמות סטורציה מתחת ל-90% נחשבות לנמוכות ויכולות להצביע על בעיה בריאותית אפשרית, כגון מחלת ריאות או מחלת לב.
4. רמות ריווי החמצן יכולות להיות מושפעות ממגוון גורמים, כולל גובה, עישון, מחלות ריאות ומחלות לב.
5. היפוקסיה היא מצב שבו הגוף חסר חמצן, ויכול להתרחש כאשר רמות הסטורציה של החמצן יורדות מתחת לסף מסוים.
   תסמינים של היפוקסיה: קוצר נשימה, בלבול ואובדן הכרה.
6. מדדי דופק פותחו לראשונה בשנות ה-70, ומאז הפכו לכלי בשימוש נרחב במסגרות רפואיות לניטור רמות ריווי החמצן והסטורציה של החולים.
7. חלק מהספורטאים משתמשים במדדי דופק כדי לנטר את רמות ריווי החמצן שלהם במהלך פעילות גופנית ואימונים, על מנת לייעל את ביצועיהם ולמנוע מאמץ יתר.
8. מדי סטורציה הפכו פופולריים יותר ויותר בקרב אנשים עם דום נשימה בשינה, מכיוון שהם יכולים לעזור לנטר את רמות החמצן בדם במהלך השינה ולהתריע למשתמש אם הרמות יורדות נמוך מדי.
9. ניתן לטפל ברמות סטורציה נמוכות באמצעות טיפול משלים בחמצן, הכולל מתן חמצן נוסף למטופל כדי לסייע בשיפור רמות החמצן בדם.

הידעת: סטורציה, גבהים ואימוני נשימות

הידעתם שרמות הסטורציה בגוף משתנות לאורך היום? רמות גבוהות של פעילות גופנית, כמו אימון בחדר כושר, עלולות לגרום לירידה בסטורציה, בעוד מנוחה והרפיה יכולות להגביר אותה.

כאשר אנחנו מטפסים למעלה (למשל, בטיול, מטפסים על הר וכו’), ככול שנעלה למעלה כך תהיה לנו סטורציה נמוכה יותר מאלה הנמצאים בגובה פני הים בגלל האוויר הדליל יותר.

תרגולי נשימות עמוקות כמו תרגולי נשימות וים הוף או תרגול נשימות מעגליות / ריברסינג, יגדילו את מספר תאי הדם האדומים שלכם, ולכן הסטורציה תעלה.

סטורציה תקינה ונמוכה בילדים, מבוגרים, תינוקות וחולי סכרת

הטווח התקין של סטורציה יכול להשתנות מאדם לאדם בהתאם לגורמים שונים כגון גיל, רמת כושר גופני ומצב בריאותי. אם ריווי החמצן של אדם יורד מתחת ל-90%, זה יכול להעיד על היפוקסמיה או בעיות רפואיות אחרות, ובמקרה שכזה, כדאי לפנות מייד לטיפול רפואי.

• טווח סטורציה תקין אצל ילדים: 95% – 100% (רפרנס)
• טווח סטורציה תקין אצל מבוגרים: 95% – 100% (רפרנס)
• טווח סטורציה תקין אצל קשישים: 90%-95 (רפרנס)
• טווח סטורציה תקין בזמן שינה: 94% – 99% (רפרנס)
• טווח סטורציה תקין אצל תינוקות: 95%-100 (רפרנס)
• טווח סטורציה תקין אצל חולי סכרת: 93%-100 (רפרנס)
• טווח סטורציה תקין בזמן חולי בקורונה COVID: 90% ומעלה (אם כי עשויות להיות גם רמות נמוכות יותר) (רפרנס)

סטורציה 88 מה זה אומר?

אם חלילה בדקת את הסטורציה שלך בדם, והמספר הוא 88%, במקרה כזה יש לפנות למיון. רמת סטורציה מתחת ל-90% נחשבת לנמוכה ומעידה על היפוקסמיה (רמות נמוכות של חמצן בזרם הדם – Hypoxemia).

סטורציה 93 מה זה אומר?

ריווי חמצן או סטורציה של 93% נחשבת נורמלית ברוב האנשים הבריאים. המשמעות היא שמולקולות ההמוגלובין רוויות לחלוטין בחמצן והן נושאות O2 ביעילות לכל חלקי הגוף.

טווח סטורציה תקין לפי גיל – ילדים, תינוקות ומבוגרים

• טווח סטורציה תקין בתינוקות: 95-100%
• טווח סטורציה תקין בתינוקות ופעוטות: 94-98%
• טווח סטורציה תקין אצל ילדים מבוגרים ובני נוער: 92-99%
• טווח סטורציה תקין מבוגרים (קשישים): 95-100%

עקומת סטורציה – המוגבלובין

עקומות סטורציה מודדות את הקשר בין לחץ חמצן להמוגלובין או מיוגלובין, שקובע באיזו יעילות מועבר החמצן בדם.

עקומת סטורציה להמוגלובין מראה שיש להמוגלובין זיקה גדולה יותר לחמצן עד לנקודה מסוימת, שלאחריה ההמוגלובין הופך לרווי ואינו סופג יותר חמצן. זה קורה כאשר לחץ החמצן החלקי מגיע לכ-26 מ”מ כספית.

עקומת הסטורציה עבור המוגלובין ומיוגלובין שונה במקצת.

 מיוגלובין נקשר עם יותר זיקה מהמוגלובין אך גם רווי בלחצים חלקיים נמוכים יותר של כ-6 מ”מ כספית.

עקומת הסטורציה במים מציגה דפוס שונה מכיוון שאין קשירה של חמצן למולקולה אחרת, כמו המוגלובין או מיוגלובין. במקרה זה, רמת ריווי החמצן (סטורציה) עולה באופן ליניארי ככל שלחץ החמצן החלקי עולה עד לניצול כל החמצן המומס.

בגבהים גבוהים יותר שבהם הלחץ האטמוספרי יורד, עקומת ריווי החמצן משתנה בהתאם עם לחצים חלקיים נמוכים יותר של O2 ובהתאמה רמות סטורציה נמוכות יותר.

כמה מילים על ההבל בין המוגלובין למיוגלובין:

המוגלובין הוא חלבון המצוי בתאי דם אדומים המוביל חמצן מהריאות לרקמות ולאיברים.

מיוגלובין הוא חלבון שנמצא ברקמת השריר המסייע באחסון חמצן.

להמוגלובין יש ארבע יחידות משנה, בעוד למיוגלובין יש תת-יחידה אחת בלבד.

המוגלובין מכיל גם אטום ברזל, שעוזר להעביר מולקולות חמצן בתוך הדם, בעוד שמיוגלובין אינו מכיל ברזל ובמקום זאת אחראי על אחסון מולקולות החמצן עד לשימוש על ידי השרירים.