מומחה נשימות ואמבטיות קרח
שינה את החיים לאלפי ישראלים.
אופיר, אמל'ק לי את המאמר הזה:
סיכום: טיפול בניגודיות – לסירוגין סאונה חמה וטבילה קרה – הוא כלי רב-עוצמה שמשלב בין חוכמה עתיקה לממצאי מדע מודרניים. היתרונות הפוטנציאליים מגוונים: משיפור זרימת הדם ובריאות הלב, דרך הקלה על כאבי שרירים וזירוז התאוששות, ועד שיפורים אפשריים במצב הרוח ובחוסן המטבולי של הגוף.
מאחורי היתרונות הללו עומדים מנגנונים פיזיולוגיים מוגדרים למדי – “התעמלות” לכלי הדם, שחרור הורמונים ותהליכי הסתגלות –
אך גם כמה חידות מדעיות שעדיין נחקרות, למשל השפעות עומק על המוח והמערכת החיסונית. עם זאת, כמו בכל התערבות בריאותית, אין פתרונות קסם: יש להשתמש בשיטה זו בשכל, במתינות ותוך מודעות למגבלות הבריאות האישיות. הקפדה על כללי בטיחות והתייעצות רפואית בעת הצורך חשובות במיוחד, כי הלהט והקור אינם מתאימים לכל אחד. אם עושים זאת נכון, טיפול ניגודי יכול להיות חוויה מרעננת וממריצה המעניקה לגוף גירוי מבוקר שבונה בו כוח – מבחוץ ופנימה.
בסופו של דבר, נדרש עוד מחקר קליני איכותי כדי לחדד אילו יתרונות אכן מגובים מדעית ואילו היבטים הם יותר אנקדוטה. אך תמונת הידע הנוכחית בהחלט מצביעה על כך ששילוב מודע של חום וקור יכול להשתלב בכלי העבודה של שוחרי בריאות ואורח חיים, כחלק מגישת "הרפואה ההרמטית" הרואה בערכות סטרס קטנות מפתח לחיזוק הוליסטי של הגוף והנפש. טבלו בבטחה!
מהו טיפול ניגודי (Contrast Therapy)?
טיפול ניגודי הוא שיטת ריפוי עתיקת יומין המבוססת על חשיפה מתחלפת לחום ולקור, למשל שהייה בסאונה חמה ולאחריה טבילה במים קרים מאוד. בסוג טיפול זה, הגוף עובר באופן קיצוני בין חימום לקירור.
השילוב הזה נפוץ במדינות סקנדינביה (סאונה פינית עם קפיצה לאגם קר) וכיום צובר פופולריות בתחומי בריאות, ספורט והתאוששות. הרעיון הוא לנצל את התגובות הפיזיולוגיות המנוגדות – הרחבת כלי דם בחום וכיווצם בקור – כדי להשיג השפעות מיטיבות על הגוף והנפש . להלן נסקור את היתרונות המבוססים על ראיות, המנגנונים הפיזיולוגיים, הסיכונים הפוטנציאליים וכן ממצאים חדשים שאולי יפתיעו אתכם.
יתרונות מבוססי-מחקר של חשיפה לחום ולקור
שיפור זרימת הדם ובריאות לב-כלי דם: החום בסאונה מרחיב את כלי הדם ההיקפיים, מוריד את לחץ הדם ומשפר את זרימת הדם לרקמות. מעבר לכך, חשיפה תכופה לסאונה נקשרה במחקרים ארוכי-טווח לסיכון מופחת ליתר לחץ דם, למחלות לב וכלי דם ואף לשבץ מוחי ההסבר לכך עשוי להיות תפקוד טוב יותר של כלי הדם, שיפור בפרופיל הכולסטרול והפחתת דלקת כרונית בקרב משתמשי סאונה קבועים. בנוסף, השילוב עם מקלחות או אמבטיות קרות עשוי לאמן את המערכת הווסקולרית על ידי התכווצות והתרחבות חוזרת, ובכך ”לתרגל“ את כלי הדם ולשפר את הכושר של מערכת הלב וכלי הדם להתמודדות עם שינויים
התאוששות שרירים והפחתת כאב: ספורטאים רבים משתמשים בטבילות חמות-קרות להקלה על כאבי שרירים לאחר אימון אינטנסיבי. סקירה שיטתית (2013) העלתה כי טיפול בניגודיות (אמבטיות חמות-קרות) מפחית באופן מובהק את כאבי השרירים ב-24–96 שעות שלאחר מאמץ, בהשוואה למנוחה פסיבית. כמו כן, נמצא שיטה זו מצמצמת את הירידה בכוח השריר לאחר מאמץ, בהשוואה לאי-טיפול. אמנם בהשוואה לשיטות התאוששות אחרות (כמו אמבטיית קרח בלבד, דחיסה, או התאוששות אקטיבית) לא נמצאה עדיפות ברורה לטיפול הניגודי, אך בהשוואה למנוחה בלבד הוא היה יעיל יותר.
מנגנוני ההקלה עשויים לכלול כיווץ כלי דם והאטת הולכת כאב במהלך הקירור (המסייעים לשכך כאב), לצד הגברת זרימת הדם בחימום המסייעת בפינוי תוצרי דלקת. השילוב הזה יכול להפחית נפיחות ודלקת מקומית, ובכך לזרז התאוששות מפציעות קלות ומאמץ.
השפעות מנטליות ושיפור מצב הרוח: רבים מהמשתמשים מדווחים על תחושת רעננות, עירנות ושיפור במצב הרוח לאחר טבילה בקרח. חשיפה לקור גורמת לגוף להפריש הורמוני סטרס חיוביים כמו נוראפינפרין (נוירואדרנלין) ואנדורפינים, הידועים כמעלים ערנות ומשככי כאב טבעיים. מחקרים קטנים אף מצאו שיפור מיידי במצב הרוח אחרי מקלחת קרה או טבילת קרח חד-פעמית. ישנן השערות מדעיות כי החשיפה החריגה לקור מהווה אתגר למערכת העצבים שעשוי לחשל את מנגנוני ההתמודדות עם סטרס; למעשה, חלק מהמחקרים מדווחים על חיזוק תחושת השליטה והחוסן הנפשי בקרב אנשים הנוהגים בטיפולי קור באופן קבוע.
בהקשר של בריאות נפשית, מעניין לציין שמחקר חלוץ אחד מצא שטבילות קרות סדירות הקלו על סימפטומים של דיכאון אחרי לידה, אם כי מדובר בדיווח יחיד ויש צורך במחקר מבוקר רחב יותר
מטבוליזם, הרכב גוף והמערכת ההורמונלית: אחד התחומים המסקרנים בחשיפה לקור הוא ההפעלה של שומן חום (רקמת שומן חומה) בגוף. בניגוד לשומן לבן האוגר אנרגיה, שומן חום נועד להפקת חום והוא מתופעל במיוחד בטמפרטורות קרות. חשיפה למים קרים אפילו בטמפרטורות של ~10–15°C מפעילה את השומן החום, אשר מתחיל לשרוף גלוקוז וחומצות שומן לשם חימום הגוף תהליך זה מגביר את ההוצאה הקלורית בזמן שהגוף מתחמם מחדש. מחקרים ראשוני ים מראים שחשיפה קבועה לקור עשויה לשפר את הרגישות לאינסולין ולהפחית תנגודת לאינסולין – מה שמעיד על פוטנציאל לשיפור חילוף החומרים והגנה מפני סוכרת מסוג 2. בנוסף, בזכות פעילות השומן החום, עלולה להיות גם השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים בדם; ישנן עדויות להפחתת רמות כולסטרול אצל אנשים המתמידים בשחייה במים קרים, כנראה בעקבות שריפת שומנים מוגברת.
שילוב ההשפעות הללו – שיפור במטבוליזם הגלוקוז והשומנים – עשוי להסביר מדוע חוקרים משערים שחשיפה חוזרת לקור תורמת להפחתת הסיכון למחלות לב, להשמנה ולתסמונת המטבולית.
מערכת החיסון: באופן אנקדוטלי, מטפלי בריאות מסורתיים טוענים שטיפולי חום-קור מחזקים את המערכת החיסונית. לדוגמה, נטורופתים ממליצים על ”מקלחות ניגודיות“ כדרך להגביר את ייצור תאי הדם הלבנים ולמנוע התקררויות. יש אף מחקרים שמצאו מגמה של מעט פחות זיהומי דרכי נשימה עליונות בקרב מתרחצים חובבי-חורף (שחיינים במים קפואים) לעומת קבוצות ביקורת, אם כי ללא הבדל מובהק סטטיסטית מצד שני, חשוב לסייג שהראיות בנושא עדיין אינן חד-משמעיות. במחקר אחד, משתתפים שהתבקשו להתקלח במים קרים מדי יום אמנם דיווחו שהם חולים פחות, אך בפועל לא נמצא הבדל במספר ימי המחלה שלהם בהשוואה לקבוצת ביקורת ייתכן שהתחושה הסובייקטיבית של "חיזוק" היא אמיתית – אולי עקב שיפור במצב הרוח או בעירנות – אך היא לא בהכרח מתורגמת לפחות מחלות באופן מדיד. לכן, את הטענות בדבר שיפור החסינות יש לקבל בזהירות עד שיוכחו במחקרים גדולים ומבוקרים.
המנגנונים הפיזיולוגיים: איך זה עובד?
פעימות של כיווץ והרחבה בכלי הדם: הבסיס הביולוגי העיקרי של הטיפול הניגודי הוא ההשפעה הדרמטית על כלי הדם. חשיפה לחום (כגון בסאונה או אמבט חם) גורמת להרחבת כלי הדם (ואזודילטציה), מה שמגדיל את זרימת הדם אל העור והגפיים ומאפשר פיזור חום החוצה. מעבר של הגוף למים קרים מאוד גורם מיד להפעלת תגובת חירום: כלי הדם ההיקפיים מתכווצים בחדות (ואזו-קונסטריקציה) כדי לצמצם איבוד חום. הדם מנותב אל איברי הליבה החיוניים (לב, מוח) לשימור חום וחיים. כאשר מחזורים אלה חוזרים מספר פעמים – חום, קור, שוב חום – מערכת כלי הדם עוברת מעין "התעמלות": התרחבות והתכווצות חוזרת ונשנית. יש המתייחסים לכך כאל ”התעמלות וסקולרית“, משום שהיא עשויה לשפר את האלסטיות והתגובה של דופן כלי הדם לאורך זמן. התוצאה יכולה להיות מחזור דם יעיל יותר, לחץ דם נמוך יותר במנוחה, וייתכן שגם שיפור באספקת הדם לרקמות השונות בגוף.
תגובות מערכת העצבים האוטונומית: המעברים הקיצוניים בין חום לקור גם מפעילים בעוצמה את מערכת העצבים הלא-רצונית (האוטונומית). בעת הכניסה הפתאומית למים קרים, מתרחשת "תגובת הלם מקור" ידועה: בתוך שניות קצב הנשימה גובר, הדופק מזנק ולחץ הדם עולה באופן חד. זוהי תגובה סימפתטית (סוג של "הילחם או ברח") – הפרשה של אדרנלין ונוראדרנלין שמכינה את הגוף להתמודדות עם מצב קיצוני. מנגד, טבילה ממושכת יותר או צלילה של הפנים במים קרים מפעילה גם את רפלקס הצלילה המוכר, המעורר את המערכת הפאראסימפתטית: הדופק מתחיל לרדת באופן רפלקסיבי כדי לחסוך בחמצן. מעניין לציין שבעת טבילה קרה קיצונית מתקיימים לעיתים שני התהליכים במקביל – דופק מואץ (מהקור הפתאומי) יחד עם ניסיון האטה שלו (מרפלקס הצלילה) – תופעה המכונה בעגה המדעית "קונפליקט אוטונומי" שעלול אף לעורר הפרעות קצב בלב במקרים נדירים.
לאחר שלב הקור, כשאדם נכנס שוב לחימום (למשל חוזר לסאונה חמימה), הגוף עובר למצב הפוך: כלי הדם מתרחבים, לחץ הדם יורד והדופק עשוי לטפס בהתאמה לחום. שלב זה משרה לרוב תחושת רגיעה עמוקה – המערכת הפאראסימפתטית דומיננטית, ואנשים מדווחים על תחושת הרפיה ונינוחות בסיום מחזור ניגודי. השילוב המחזורי של גירוי סימפתטי ופאראסימפתטי עשוי לאמן את מערכת העצבים האוטונומית להגיב בגמישות לשינויים. בטווח הארוך, ייתכן שהדבר תורם לאיזון עצבי טוב יותר ולמדדים כמו עלייה בטונוס הווגאלי (המעיד על פעילות פאראסימפתטית בריאה) – אם כי נדרש מחקר נוסף כדי לאשש השערה זו.
ויסות דלקת ותהליכים ביוכימיים: מלבד ההשפעות הווסקולריות והעצבים, לטיפול בניגודים יש השלכות תאיות מעניינות. החום הקיצוני מעודד ייצור של חלבוני עקת חום (Heat Shock Proteins) בתאים – חלבונים אלה מסייעים לתקן נזקים בחלבונים אחרים ותורמים להגנה תאית. באופן דומה, הקור מעודד הפעלה של חלבוני עקת קור, כגון RBM3, שבמחקרים בבעלי חיים נקשרו לשיקום קשרים סינפטיים במוח לאחר קירור. כלומר, חשיפה מבוקרת לקור עשויה להפעיל בגוף מנגנוני תיקון והתחדשות ייחודיים. בנוסף, כפי שצוין, חלק מהסיבות להפחתת כאב ודלקת בטיפול ניגודי נעוצות בכך שהשלב הקר מדכא שחרור של מתווכי דלקת והיווצרות נפיחות. נמצא שבזמן טבילה קרה חריפה מיד אחרי אימון, רמות בדם של סמני דלקת ונזק שרירי (כמו CK וציטוקינים דלקתיים) נמוכות בהשוואה להתאוששות רגילה – מה שתומך ברעיון שהקור בולם תהליכים דלקתיים חריפים. מנגד, שלב החימום מחדש מגביר זרימת דם לשריר ובכך עשוי לפנות פסולת מטבולית (כגון חומצת חלב) מהר יותר. שני התהליכים הללו ביחד – בלימת הדלקת בקור והגברת חילוף החומרים בחום – יוצרים אפקט משולב של ”שטיפת“ הרקמות ושיקום מואץ.
לבסוף, חשוב להזכיר את מושג ה*"הורמזיס"*: הרעיון שחשיפה מבוקרת וקצרה לגורם סטרס (כמו קור או חום קיצוני) יכולה לחזק את המערכות הביולוגיות. בדומה לאימון גופני שבו שריר מתפתח בעקבות עומס, כך גם חשיפות לחום/קור עשויות להפעיל מנגנוני פיצוי וחיזוק בגוף. למשל, מחקר על שחייני חורף מצא אצלם עלייה ברמת נוגדי חמצון טבעיים בדם והסתגלות לעקות חמצוניות חוזרותr. תופעה זו מכונה "התקשחות" (Hardening) של הגוף – הסתגלות הדרגתית הגורמת לעמידות גבוהה יותר בפני סטרס פיזיולוגי. במילים אחרות, החשיפות הקצרות לחום וקור הן כמו חיסון זעיר שמעורר את מערכות ההגנה והאיזון של הגוף לעבוד ביעילות מרבית.
סיכונים, אמצעי זהירות והתוויות נגד
על אף שלטיפול בניגודי יתרונות פוטנציאליים, חשוב להיות מודעים לסיכונים ולמגבלות, במיוחד עבור אוכלוסיות רגישות. להלן מספר התוויות נגד ואמצעי זהירות עיקריים:
מחלות לב וכלי דם: אנשים עם מחלת לב איסכמית בלתי-יציבה, תעוקת חזה במנוחה, הפרעות קצב משמעותיות או יתר לחץ דם שאינו מאוזן לא צריכים לעבור מחשיפה לחום קיצוני לקור קיצוני. הקפיצה בטמפרטורה גורמת, כאמור, לשינויים חדים בלחץ הדם ודופק, העלולים לעורר אירוע לבבי או שבץ אצל פגיעים. מחקרים ממליצים גם למטופלים עם אי-ספיקת לב בינונית ומעלה להימנע מסאונות חמות וודאי משילובן עם טבילות קרח. אם יש ספק – יש להיוועץ ברופא לפני שמנסים.
לחץ דם נמוך והתעלפות: החום הגבוה בסאונה גורם להתרחבות כלי דם וירידה בלחץ הדם, מה שעלול לגרום לסחרחורת ואף עילפון בעת הקימה. לאנשים עם לחץ דם נמוך או נטייה להתעלפות מומלץ להיזהר במיוחד. אם אתם מבוגרים (מעל 70) או נוטלים תרופות להורדת לחץ דם – יש לנקוט זהירות כפולה בסאונה ובמעבר אחריה לקור. בכל מקרה, קומו לאט מהסאונה, מומלץ לצנן את הגוף בהדרגה (למשל להתיישב מחוץ לסאונה כמה דקות) ולא לקפוץ מיד למים קפואים ישר מהחוםh. שינוי קיצוני מדי עלול לגרום ללחץ הדם לצנוח בפתאומיות ולערפול חושים.
נשים בהריון: בהריון מתקדם מומלץ בדרך כלל להימנע מהעלאת חום הגוף הפנימי לטמפרטורות גבוהות, בשל סיכון אפשרי לעובר. סאונות חמות מאוד, ג׳קוזי לוהט או טבילות בקרח אינם מומלצים בהריון ללא אישור רפואי. נשים בהריון סובלות גם משינויים בלחץ הדם ולכן חשופות יותר להתעלפות. מוטב להימנע מטיפולי קיצון בתקופה הזו, או לפחות להגביל את הטמפרטורות והזמנים.
רגישות לקור או לחום: אנשים עם תסמונת ריינו (Raynaud) – התכווצות קיצונית של כלי הדם באצבעות בשל קור – עלולים לסבול מאוד מטבילה קרה, ואף לגרום לנזק לרקמות האצבעות. likewise, בעלי רגישות חריגה לחום (למשל במצבי יתר תריסיות לא מאוזנת) צריכים להימנע מחשיפה בסאונה זמן רב מדי. כוויות קור וכוויות חום: שהייה מעבר למומלץ במים קרים מאוד (למשל מעל 5–10 דקות בקרח) עלולה לגרום לכוויות קור, במיוחד בקצוות הגפיים. בסאונה, שהייה של מעל 20 דקות בחום קיצוני (>90°C) עלולה לגרום למכת חום קלה או התייבשות. תמיד יש לפעול לפי ההנחיות: בדרך כלל מומלץ 5–15 דקות בסאונה, ואז עד 1–2 דקות בקור, וחוזר חלילה, ולסיים כשמרגישים עדיין בטוחים ולא מותשים.
פגיעות עצבים ותחושה: אנשים עם נוירופתיה (ירידה בתחושה, למשל סוכרתיים עם פגיעה עצבית) או מצב רפואי המונע תחושת חום/קור תקינה חייבים להיזהר. מאחר שהם לא ירגישו אם המים חמים או קרים מדי, קיים סיכון לכוויה (בחום) או לפגיעה מרוב קור מבלי שיהיו מודעים. עבורם עדיף להימנע מטיפול זה, או לעשותו תחת פיקוח מקצועי קפדני מאוד.
השגחה ובטיחות כללית: אסור לשכוח שהמעבר לקור קיצוני, במיוחד אם מדובר בטבילה בבריכת מי קרח עמוקים או באגם טבעי, עלול לגרום להלם והתכווצות נשימה. אנשים עלולים לקבל ”שוק“ שיגרום להם להיאבק בנשימה (תגובה רפלקסיבית של התנשמות מהירה).
לכן, לעולם אין לבצע טבילה קרה עמוקה לבד ללא השגחה! תמיד ודאו שיש איתכם אדם נוסף לפחות, ושאתם במקום בטוח ממנו ניתן לצאת מהמים במהירות. מקרי טביעה התרחשו בקרב אנשים שקפצו למי קרח לבד ונבהלו מהתגובה הפיזיולוגית. הבטיחות קודמת לכל – גם לאנשים בריאים לחלוטין.
התייעצות רפואית: מי שסובל ממחלה כרונית (לב, ריאות, כליות, סוכרת קשה), נוטל תרופות קבועות, או שיש לו ספק לגבי התאמתו – חשוב שיתייעץ עם הרופא המטפל לפני התחלת שגרת סאונה/קרח. הרופא יוכל להעריך את הסיכונים האישיים. ואם מתקבלים אורות אזהרה במהלך הטיפול (למשל, כאב חזה, קוצר נשימה חמור, כאב ראש פתאומי, דפיקות לב לא סדירות או הרגשת עילפון) – יש להפסיק מיד את החשיפה ולפנות לעזרה רפואית במידת הצורך.
ממצאים חדשים ותובנות פחות מוכרות
תחום הטיפול בחום-קור נמצא במוקד מחקר פעיל, ובשנים האחרונות עלו תגליות ותובנות מעניינות שאינן ידועות לציבור הרחב:
השפעה על שומן הגוף וסיכון מטבולי: מחקרים עדכניים מראים שחשיפה ממושכת לקור יכולה ממש ”לשנות את פיזיולוגיית השומן“. סקירה מדעית (2022) סיכמה שקיימות עדויות לכך שחשיפה קבועה למים קרים מעודדת המרה של שומן לבן לשומן חום פעיל, ובכך משפרת את שריפת האנרגיה. בנוסף, הודגם שיפור במדדים מטבוליים חשובים: הפחתת תנגודת לאינסולין ושיפור הרגישות של התאים לאינסולין. תהליכים אלו, אם מתקיימים לאורך זמן, עשויים להסביר ירידה שנצפתה ברמות כולסטרול “רע” ובשומני דם אצל משתתפים במחקרי רחצה במים קרים. במילים אחרות, החוקרים מעלים את ההשערה ש"טיפול ניגודי" סדיר עשוי לשמש כמעין התערבות מטבולית המסייעת במניעת מחלות לב, סוכרת והשמנה – אם כי יש להדגיש שדרושים מחקרים קליניים ארוכים כדי לבסס טענה זו
בריאות מוחית ונפשית: בעוד שהשפעת סאונה על הרפיה ידועה (יש אפילו מחקרים אפידמיולוגיים שקישרו שימוש תכוף בסאונה לסיכון נמוך יותר לדמנציה ולמחלות נפש מסוימות), התחום החדש יותר הוא השפעת הקור על המוח. במחקרי מעבדה בבעלי חיים, חשיפה לקור הפעילה חלבוני "שוק קור" כמו RBM3 אשר תרמו להגנה על תאי מוח ולבניית סינפסות חדשות לאחר פגיעת קור. ממצא זה עורר עניין בחקר מחלות נוירודגנרטיביות: האם טיפולי קור עשויים לעודד מנגנוני תיקון מוחיים גם בבני אדם? עוד מוקדם לקבוע, אך זהו כיוון מחקר מסקרן. במקביל, דווחו מקרים רפואיים שמעידים על השפעה אנטי-דיכאונית אפשרית של טבילות קרות: למשל, תיאור מקרה של אישה עם דיכאון לאחר לידה חמור הראה שיפור קליני משמעותי לאחר שגרת שחייה במים קרים, מה שאיפשר לה להיגמל מתרופות נוגדות דיכאון. גם משתתפים במחקרים קטנים דיווחו, כאמור, על שיפור במצב הרוח, בעלייה באנרגיה ובהרגשת רווחה בעקבות חשיפה לסירוגין לחום ולקור. יתכן שהשילוב בין האפקטים הביוכימיים (שחרור נוראפינפרין, אנדורפינים ודופמין) לבין תחושת ההישג בהתמודדות עם אתגר פיזי, תורם לעלייה זו במצב הרוח. תחום בריאות הנפש בהקשר של טיפול ניגודי עדיין בחיתוליו, אך הוא מציע פוטנציאל טיפולי חדשני (לצד טיפול מקובל כמובן) למצבי חרדה ודיכאון שראוי לחקור לעומק.
התאמת הטיפול למטרות שונות: ממצא פחות מוכר לציבור הרחב הוא שלא תמיד חשיפה לקור מועילה לכל מטרה – תלוי בהקשר. למשל, לאתלטים המתאמנים לפיתוח שריר (היפרטרופיה), ייתכן וטבילה בקרח מיד אחרי אימון כוח אינה רצויה. מחקרים עדכניים הראו שקירור מיד לאחר אימון משקולות עלול להפחית את האותות האנאבוליים בשריר ובכך להאט גדילה שרירית לאורך זמן. מחקר מטא-אנליזה מ-2021 אף מצא ששימוש קבוע באמבטיות קרח אחרי אימוני התנגדות הקטין במידה מסוימת את העלייה במסת השריר בהשוואה לאימונים ללא קירור. חשוב להדגיש: עבור ספורטאים חובבים זה כנראה לא הבדל משמעותי, אך למפתחי גוף או לספורטאים בתקופת בניית כוח – ייתכן שכדאי להגביל טיפולי קרח אינטנסיביים בסמוך לאימונים, ולשמור אותם לימי מנוחה או לפציעות. מצד שני, עבור התאוששות ותחרות – קירור כן הוכח כמסייע להפחתת כאבים ולשיפור התאוששות תוך 24-48 שעות. המשמעות היא שיש להתאים את אופן השימוש בחום/קור למטרה הרצויה: אם המטרה היא התאוששות מהירה – טיפולי ניגודיות יכולים להועיל; אך אם המטרה היא הסתגלות אימון לטווח ארוך – ייתכן שטוב למתן את השימוש בקור מיד לאחר האימון כדי לא להפריע לתהליכי ההתחזקות הטבעיים של הגוף.
